הכל מתייקר פה. הדלק מתייקר פעם חמישית ברציפות, מוצרי המזון מתייקרים שוב ושוב, משכנתא עולה, ארנונה עולה, מים מתייקרים, חשמל לא מפסיק לעלות.. הכול. אנשים נכנסים לסופר בוחנים את המחירים ונדהמים.
ואיפה הממשלה אתם שואלים? שותקים כמו צרצרים.
את חברי הממשלה האומללה הזו, זה פשוט לא מעניין. במקום לעבוד יום יום בהורדת יוקר המחייה, במקום לפעול כנגד עליות המחירים, הם מעבירים כספים קואליציוניים אחד לשני. תחשבו על זה רגע: אפשר היה למנוע את עליית מחירי הדלק לתקופה לא מבוטלת, במקום לזרוק 300 מיליון שקלים על המשרד המיותר של אורית סטרוק. הרי כשהדלק עולה הוא סוחב איתו למעלה עוד התייקרויות.
כלום לא מנוהל פה. כאילו אין לנו ראש ממשלה, שר אוצר ושר כלכלה. הם מרסקים את מעמד הביניים הישראלי שעובד קשה, משלם מיסים וקורס תחת הנטל. ועדת יוקר המחייה שהוקמה בהובלת ראש הממשלה, התכנסה פעם אחת אי שם בספטמבר לפני המלחמה. מאז היא התאדתה. ואל תגידו "אבל מלחמה עכשיו", כי דווקא עכשיו, דווקא במלחמה, כשהכול קורס והמחירים עולים, צריך שתתכנס הוועדה, תקבל החלטות ותדאג לאזרחיה שלא יקרסו תחת עליית המחירים.
הם מקווים שבגלל המלחמה לא יהיה לנו קשב לעליות המחירים. הם חושבים שמשפחות של מילואימניקים ששירתו 180 יום וממשיכים לשרת, ימשיכו לספוג את המחירים המוטרפים וישתקו. הם בטוחים שעסקים קטנים שקורסים יתפוגגו להם.