הכנסת יצאה לפגרה. באמצע המלחמה. זו הזיה. ניסינו להלחם בזה. אמרנו להם, "למילואימניקים אין פגרה. לחטופים אין פגרה." זה לא מעניין אותם. מבחינתם החיים שקופים, המתים שקופים, האזרחים שקופים. באיזו מדינה בעולם, האנשים האלה עדיין בתפקידם אחרי מה שקרה לנו? באיזו עוד מדינה בשביעי באוקטובר בלילה נתניהו לא שם המפתחות ונעלם מחיינו לנצח?
אנחנו צריכים בחירות. עכשיו. הממשלה הזו גזלה מאתנו את כל מה שחשוב. לקחה מאתנו את הבטחון. את הידיעה הבסיסית, היסודית, שמישהו שומר עלינו. שלא יהרגו אותנו. במשמרת שלהם, אין מי ששומר עלינו. הממשלה הזו גזלה מאתנו את הידיעה הבסיסית שהמדינה לא מרמה אותנו. הממשלה הזו היא ארגון עברייני של ג'ובים, ומשרדים מיותרים, ומיליארדי שקלים על חשבוננו שהולכים למטרות מגונות ולאנשים מגונים.
אי אפשר לחיות ככה. אי אפשר להמשיך ככה. גם לא צריך. אפשר לחיות אחרת. אפשר להמשיך אחרת. כל עוד אנחנו דמוקרטיה, יש כלי שמשנה את המציאות. הוא נקרא: בחירות. אנחנו יכולים תוך כמה שבועות להקים פה ממשלה אחרת. ממשלה טובה, הגונה, יעילה. ממשלה שהחזרת החטופים היא בראש סדר העדיפויות שלה. שלא תפחד לגייס חרדים, לכתוב חוקה, לבנות כלכלה שבה מי שנותן יותר גם מקבל יותר. אנחנו צריכים בחירות עכשיו. השקופים יפסיקו להיות שקופים. האזרחים יפסיקו להיות נתינים.
הפרייארים גמרו להיות פרייארים. הגיע הזמן לשינוי. הגיע הזמן לבחירות. עכשיו.