אני מסתכל על הממשלה הזאת שלא מפסיקה להגיד לנו יחד ננצח. יחד ננצח, אבל רגע אנחנו מעבירים תקציב שדופק את כל מי שלא איתנו. יחד ננצח אבל שנייה ניתן 300 מיליון שקל לאורית סטרוק. יחד ננצח אבל אנחנו לא נעביר את חוק הגיוס כי אולי אנחנו ביחד, אנחנו לא נמות ביחד, אנחנו נסדר לאלה שיכולים ואפשר להוציא אותם ממעגל הלחימה איזה עוד סידור פוליטי. יחד ננצח, אבל תעצרו רגע עם הביחד שלכם כי יש לנו איזה קומבינה לסדר ברשות החברות הממשלתיות, ויש לנו עוד איזה קומבינה לסדר בדואר. יחד ננצח, אבל נשלח את השוטרים בשביל להכות מפגינים.
אין עוד מדינה בעולם שהממשלה הזאת הייתה נשארת בשלטון בשמיני לאוקטובר. זו בכייה לדורות שנשארתם בשלטון. אבל אם כבר נשארתם בשלטון תשמרו עליהם, תשמרו על המשפחות שלהם.
אם מאית, אלפית, קמצוץ מהיעילות הארגונית הזו היה מוקדש לחטופים, או למפונים, או לניהול המלחמה, או לכלכלה, מצבנו היה אחר לגמרי. רק לא. יש רק דבר אחד שחשוב לנתניהו – להשאר בלשכה. לנצח להיאחז בקרנות הלשכה. שתשרף המדינה, העיקר הלשכה. זה כל מה שחשוב לו. להשאר בתפקיד. הוא הורס את היחסים עם האמריקאים, דורס את מערכת הבטחון, מפקיר את החטופים, עוזר למשתמטים להמשיך להשתמט. הכל בשביל הפוליטיקה, שום דבר בשביל המדינה.
אי אפשר לחיות ככה. אי אפשר להמשיך ככה. גם לא צריך. אפשר לחיות אחרת. אפשר להמשיך אחרת. כל עוד אנחנו דמוקרטיה, יש כלי שמשנה את המציאות. הוא נקרא: בחירות. בחירות עכשיו. אנחנו יכולים תוך כמה שבועות להקים פה ממשלה אחרת. ממשלה טובה, הגונה, יעילה. ממשלה שהחזרת החטופים היא בראש סדר העדיפויות שלה. שלא תפחד לגייס חרדים, לכתוב חוקה, לבנות כלכלה שבה מי שנותן יותר גם מקבל יותר. אנחנו צריכים בחירות עכשיו. השקופים יפסיקו להיות שקופים. האזרחים יפסיקו להיות נתינים.
הפרייארים גמרו להיות פרייארים. הגיע הזמן לשינוי. הגיע הזמן לבחירות. עכשיו.